בוקר של חבצלת

אַבָּא שֶׁל חֲבַצֶּלֶת הִרְכִּיב לָהּ מַנְגְּנוֹן פֶּלֶא. בְּשָׁעָה 07:15 יִתְהַפֵּךְ סַל מָלֵא כַּדּוּרִים עַל רֹאשָׁהּ.
“עַכְשָׁו אֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת רְגוּעָה”, חָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת וְהָיְתָה מְרֻצָּה.
אַחֲרֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת הִיא נִלְחֲצָה וּבִקְּשָׁה מֵאָחִיהָ לַעֲזֹר לָהּ.
אָחִיהָ שֶׁל חֲבַצֶּלֶת בָּנָה לָהּ מַנְגְּנוֹן פֶּלֶא נוֹסָף. בְּשָׁעָה 07:20 יַתְחִיל אֹסֶף הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל חֲבַצֶּלֶת לְקַרְקֵשׁ בְּקוֹל רָם.